<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן ק"ס</h1>
<h2>דף לח.</h2>
תשובת ה"ר יעקב מוורדו"ן. אישים נדרשים לכל חפץ צוררי תעודה קהל עדה נדיבי חשק צרי וצמרת תפארת המשרה עטרה ומגלה עמוקות שריקו' עדרי' חכם לבב נחת' מיוק' ה"ר יקר בה"ר שמואל הלוי יתהלל ברק גשם נדבות זכרתיך ברצף חיבות בכיתרי תהילה בדרך סלולה משוטות בין אבני נזר מתחטטות הוגשו המזכירי' לא יחשון כתב הובא בשובה ונחת חבי' לי עד אחת מתק אמרי עריבי' כקול משק יקבים והשליח עבר עלי נחפז אל מקום לשוב. על דבר המקוה שהיו מנקרים אותו להשליך הצרורות והעפר לנקותו והעתרת דברי הגדולים דבר שאין הנדון דומה לראיה, מה שדיקדקו כשנפלו ג' לוגי' שאובין בוודאי מב' וג' כלים אבל בזה המקוה משום חשש שמא דאי איפשר שלא נפלו אין נכון לאוסרו כדמשמע ספ"ק דתמורה [י"ב ע"א] אין המים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון ומוקי לה בגמ' אמ' רב פפא לפי חשבון כלים ויוסף בן חוני היא כדתני' ג' לוגי' מים שאובין שנפלו לתוך המקוה בין בשנים ושלש' כלים בין בארבעה וחמשה כלים פסלו את המקוה יוסף בן חוני אומ' בב' וג' כלים פוסל את המקו', פי' דמתני' הכי הוא לפי חשבון כלים כלומ' שנופל לוג שלם מכל כלי של שלש' כלים פסלו', בארבע' ובחמש' כלי' לא פסלוהו שלא נפל לוג שלם מכלי אחד ולפי זה אם נפלו הג' לוגין בד' וה' פעמים לא פסלי וא"כ מספק אין לאוסרו דשמא בד' או בה' פעמ' נפלו ופסק הרב ר' אברהם בר' דוד דהלכה כיוסף בן חוני, וכת' לפיכ' נר' כששואבין את המקוה לנקותו שנוטלי' אותן מים שבתוכן ובאין אחרין תחתיהן אין לחוש אפי' נשתייר קצת מן הראשונים במקוה ואע"פ שנפל מן הכלי לתוכו והוו להו שם יותר מג' לוגי' מים שאובין אפי' הכי אין לחוש דמסתמ' לא נפלו ג' לוגי' בג' כלים ויש להתיר שאין לנו לתלות באיסור אחרי שיש לתלות להיתר כדמשמ' (בפ"ג) [בפ"ב] דמקואו' [מ"ג] ספק מים שאובין שטהרו חכמים ספק נפלו ספק לא נפלו ואפי' נפלו ספק יש בהן מ' סאה ספק אין בהן, שני מקואות אחד שיש בו מ' סאה ואחד שאין בו נפל לאחד ואין ידוע לאיזה נפל ספיקו טהור מפני שיש לו במה יתלה, משמ' כל זמן שיש לתלות אין לפוסלו והכא נמי שמא בד' או בה' פעמי' נפלו הג' לוגי'. ועוד אחרי שלא נתכוון רק לנקותו מן הצרורות אין זה מים שאובין לר' שמעון כדמשמע פ"ב דמקואו' [מ"ו] המסלק הטיט לצדדין ומשכו הימנו ג' לוגין כשר היה תולש ומשכו ממנו ג' לוגין פסול ור' שמע' מכשיר מפני שלא נתכוון לשאוב. וכמו שביארתי דהלכ' כיוסף בן חוני משמ' פ"ג [מ"ג, מ"ד] אמרו לו לא כך ולא כך אמרו אלא שנפלו לו ג' לוגי' מכלי אחד מב' וג' מצטרפי' מד' אין מצטרפין, אמנם משמ' פ"ג [מ"ג] בור שהוא מלא מים שאובין והאמה נכנסת לו ויצאה ממנו לעולם הוא בפסולו עד שיתחשב שלא נשתייר מן הראשונים ג' לוגי', ואם היה המקוה מושך והולך אפי' יש בו כמה מים שאובי', אמנם לפי יצא מתרביצא פילג חוצה שורש איסור לא נמצא, והתורה חסה על ממונם של ישרא' אחרי דשאיב' ג' לוגין מדרבנן, אפי' לפי' (רש"י) [ר"ש] דפ' המוכר את הבית [ס"ו ע"א] שאני פשוטי כלי עץ דרבנן אבל גבי צינור שמים שאובין פוסלים את המקוה מן התורה כדתני' בת"כ יכול מילא מים על כתיפו בתחילה יהא טהור ת"ל מעין ובור מה מעיין בידי שמים אף מקוה בידי שמים ה"מ כי עשה מקוה אבל ג' לוגי' לא פסלי כ"א מדרבנן ואפי' כולו האריכו רבותי' ואין להאר' רק להמתיק סוד על יסוד המקוה להתיר ולהעתיר אל המכתיר לעמוד על העיקר ולפי דעתי המקוה כשר לפי המבואר ואין חשש כיעור ולא נידנוד עבירה בהיתר, יען ויען פן נלוז משען אמת ביארתי העולה על רוחי אל ענפי הישועה מביני דעה ערך שמועה שפת אמת יכון ושורש צדיקים בטח ישכון תענוג ושדה חפץ וחמדה שירים נסגלים מאת הרשום אהבך נדבה. יעקב בה"ר יוסף נ"ע העלוב.
